דיני נזיקין וביטוח

רשלנות רפואית

חשוב לציין מראש ושוב כי המידע המתפרסם באתרנו אינו מתיימר לשמש תחליף לייעוץ משפטי או רפואי.

התמצית שלהלן מהווה ניסיון לתת תשובה לשאלות הנוגעות מן  ההליך המשפטי הנובע מעוולת הרשלנות בעת שאנו עוסקים בפרקטיקה הרפואית. למרות הניסיון לתת הסבר ורקע לפרקטיקה הנהוגה בדיני הרשלנות הרפואית, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו כדי לקבל טיפול ממשרד מיומן ומנוסה בניהול תביעות בתחום.

תביעת רשלנות רפואית היא תביעת נזיקין המושתת כמו רוב תביעות הנזיקין על פקודת הנזיקין. התביעה מביאה בפני הנתבע דרישה של נפגע לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בשל טיפול רפואי כושל. עלויות ניהול תביעה ברשלנות רפואית הן גבוהות. להבדיל מתביעות נזיקין אחרות בהן ממנה ממנה בית המשפט מומחה רפואי (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכם) להערכת נזקיו של התובע, תביעה בגין רשלנות רפואית מתבררת על פי פק' נזיקין ולכן התובע הוא שמצרף, עם הגשתה, חוות דעת מומחה להוכחת הרשלנות. 

בתביעה שבה יש להוכיח מספר נזקים בתחומים שונים של הרפואה יש להגיש חוות דעת כאותו מספר של תחומים שהתובע מבקש להוכיח. לדוגמא אם נפגע התובע גם מבחינה אורטופדית בשל פגיעה בעצמותיו ובעקבות כך הוא גם סובל מחוסר תחושה בגפה הפגועה, הרי שיהיה עליו להגיש הן חוות דעת של אורטופד מומחה והן חוות דעת של נוירולוג מומחה.

היה והנזק האמור נגרם בלידה יהיה על התובע לצרף גם חוות דעת של מומחים לילודים שיסביר כיצד גרמה התנהלות רשלנית במהלך לידה הן לנזק אורטופדי והן לנזק נוירולוגי. עלות חוות דעת נעה בין 1000 דולר ל 5,000 דולר. על סכומים אלו יש להוסיף מע"מ עפ"י שיעורו בעת התשלום.

אין אפשרות להסכים עם המומחה על תשלום לפי התוצאות כפי שהדבר נעשה עם עורכי דין שכן חל איסור על רופאים לפעול כך. בנוסף לעלויות חוות הדעת, חייב התובע במימון אגרות המשפט וכן ועלותה הראשונית היא עד 1000 ש"ח.

לתובע יהיו הוצאות נוספות הכרוכות בהזמנת תיקו הרפואי, יש להעריך הוצאות אלו במאות שקלים עד ל 1000 ₪ וכן הוצאות נוספות אפשריות בגין  שכר  בטלה של עדים. לפיכך ההזדקקות לעו"ד הבקיא בדיני הרשלנות הרפואית הינה הכרחית למי שמבקש להימנע מהוצאות מיותרות. כך גם חשוב שעורך הדין יידע לקבל או לדחות הצעות פשרה. הצעות אלו הינן תוצאה ישירה של תביעה שיש לה בסיס ואפילו בסיס רעוע.

הפשרה צריך שתיקח בחשבון את הוצאותיו של התובע ותמנע ממנו הפסד או "זכייה" קלושה.

הטיפול הרפואי הכושל הינו בדרך כלל הפרת חובת הזהירות ע"י הרופא המטפל או ע"י המוסד הרפואי ואשר אלמלא הפרתה לא היה מתרחש הנזק או שהנזק התוצאתי שנגרם לא היה מוחמר. כדי להוכיח רשלנות רפואית צריך שהתובע יעמוד במספר תנאים שהם תנאים זהים למעשה לכל התנאים שבגינם חייב נתבע בנזיקין: 

א. קיומה של חובת זהירות.

ב. הפרתה.

ג. נזק שנגרם.

ד. קשר סיבתי בין ההפרה לנזק.

הרשלנות מתקיימת רק כאשר נגרם נזק לחולה. דהיינו, לא נוכל לתבוע את הרופא – במקרה שבו הוא אכן הפר את חובת הזהירות, אך לא נגרם לחולה כל נזק. דוגמא: הרופא שכח לחטא את מקום הניתוח אך החולה לא לקה בכל זיהום שהוא. את קיומה של חובת הזהירות על התובע להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה. המומחה חייב להתמחות בתחום הספציפי שנוגע לנזק. למשל, במקרה של גרימת נזק ברשלנות לתינוק שנולד, יש להגיש חוות דעת של מומחה ברפואת ילודים.

חוות הדעת הדרושה צריך שתוגש על פי דיני הראיות ועליה להיות ערוכה על פי נוסח מסויים הקבוע בחוק. המומחה הרפואי שנשכר לצורך הגשת חוות הדעת מטעם התובע צריך שיעיין בכל החומר הרפואי הנוגע לתובע וככל שידע על התובע ועל עברו הרפואי יותר, ככל שסיכויי תביעת התובע יגברו והוא לא יקלע למבוכה של הפתעה במהלך ניהול המשפט הנוגע לתביעת הרשלנות שהגיש.  

לכן אחד השלבים הראשוניים בהכנת התיק לקראת הגשת תביעת רשלנות רפואית, הוא שלב איסוף החומר הרפואי ועריכת הפירוט העובדתי המדויק לקראת הגשת התביעה. מיותר לציין כי על התובע למסור לעורך דין את כל המידע אודות הטיפול הרפואי שקיבל בכל האירועים שהתרחשו עד לנזק. אחד האמצעים להשגת החומר הרפואי הוא טופס ויתור סודיות רפואית חתום ע"י התובע אשר יש לשגרו לכל מאגר מידע רפואי רלוונטי כדי לקבל את החומר הדרוש לעורך הדין ומאוחר יותר גם למומחה שישכר ע"י התובע לצורך מתן חוות דעת של מומחה. 

לאחר שהובאו לידי עורך הדין הפרטים עליו לחוות דיעה באשר לסיכויי התובע תוך התחשבות בעלויות ההגנה הגבוהות, מטבע הדברים, אשר עלולים לחול על התובע, היה ותביעתו תדחה. עורך הדין חייב לברר אם העובדות העולות מתוך התיק רפואי תואמות את התיאור העובדתי שנמסר לו ע"י התובע. עליו לבדוק אם יש סתירות בין הפרטים שמסר הלקוח לבין העובדות שעולות מתוך התיק הרפואי.

כמו כן, עליו לעיין היטב בתיק הרפואי וברשומות הרפואיות כדי לגלות שמא הושמטו מהם פרטים, או שיש בהם תיאור לקוי של התרחשויות. חשיבות בדיקה זו נוגעת לתיאורית הנזק הראייתי עליו נעמוד בהמשך. לאחר איסוף החומר הרפואי, העיון בו והבדיקה שלו – נותרת בידי עורך הדין הברירה המקצועית, האם לגרום ללקוח להמשיך ולהוציא הוצאות או לחדול מהמשך המאמץ המקצועי.

היה והצדדים מחליטים להמשיך בטיפול לצורך הגשת התביעה, הם עוברים לשלב של הגשת החומר לידי המומחה הרפואי. כאן רצוי להעביר לידי המומחה את החומר תוך בקשה לחוות דעת ראשונית בלבד שתקבע : האם מוצא המומחה בסיס לתביעת רשלנות כנגד הרופא המטפל ו/או המוסד הרפואי.

אם כן, האם הוא בטוח שניתן להוכיח את אותה רשלנות. תשובה שלילית של מומחה גורמת לעיתים להפניה למומחה נוסף, כדי לא לסגור את הגולל על תיקו של הלקוח שלעיתים סובל קשות מהנזק שנגרם, גם אם לא מדובר ברשלנות. במקרה שגם אז תתקבל תשובה שלילית ייעץ עורך הדין שלא להגיש תביעה, לאור הממצאים של המומחים תוך פרוט סיכויי התביעה והנזקים שעלולים להיווסף כתוצאה מדחייתה. 

כשמתקבלת תשובה חיובית, על עורך הדין לשום את התביעה. עליו לבחון את סיכויי הצלחתה. עורך הדין צריך להיות זהיר בקשר לשומת הפיצויים שידרוש בעת שתוגש התביעה. לעתים יש להכריע האם הפיצוי שיתקבל לא יהיה נמוך מסך כל ההוצאות שיוציא התובע במהלך ניהול התביעה.  

חובת זהירות? במערכת היחסים שבין רופא ומטופל חלה על הרופא חובת זהירות כלפי המטופל, חובת הזהירות שדיני הנזיקין מחילים יהוו בעניין תביעת רשלנות רפואית חובתו של רופא לנהוג במיומנות ובאחריות כלפי המטופל ולהימנע מלגרום לו נזק.  על הרופא לתת טיפול התואם את הסטנדרטים מקובלים ברפואה בכלל ובתחום הטיפול הספציפי הנדרש. במקרה שנדרש לכך והרופא אינו בקי דיו הרופא הסביר יזקק להתייעצות עם רופאים אחרים, מומחים בתחום או שיהיה על הרופא להפנות את החולה לטיפול או לבירור מקיף יותר וגם זאת צריך שיעשה בדחיפות ההכרחית למקרה.

חובת הזהירות והפרקטיקה המקובלת מחייבת מתן כל הפרטים למטופל אודות המחלה והטיפול בה. כן יש לפרט בפני המטופל את אמצעי הטיפול המקובלים, את קיומם של מחקרים וחידושים, הפרוגנוזה (כלומר התחזית לעתיד) והאפשרות להשתקם בעקבות הטיפול. על הרופא לקבל מהחולה הסכמה מדעת, לטיפול ומשמעותה של זו: הסכמה לטיפול לאחר הבנה מלאה של האמור לעיל והסכמה לטיפול.

ויתור סודיות רפואית והתיעוד הרפואי כדי לשחרר את צילום התיק הרפואי של המטופל על המטופל להציג כתב ויתור על סודיות רפואי חתום לטובת המשרד שמייצג אותו. המוסד הרפואי חייב להעביר את החומר הרפואי שכן אי המצאתו תהווה עבירה פלילית על פי חוק זכויות החולה. המצאת העתקי החומר הרפואי מותנת בדרך כלל בתשלום עבור איתור וצילום החומר בשיעור שלא יעלה על הקבוע בהנחיות משרד הבריאות.  

שכר טרחת עורך דין שכר הטירחה המקובל בתביעת רשלנות רפואית אינו מוגבל בסכומים בניגוד לתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שכן כל מקרה נבחן לגופו והערכת התביעה נעשית ע"י עורכי הדין בעת הדיון בסוגיות העולות מהתיק הנדון.  אין באמור באתר זה כדי להוות יעוץ משפטי. החומרים המפורסמים באתר אינם מתעדכנים בשיגרה ולכן אין להסתמך עליהם אלא כחומר רקע בלבד. המשרד אינו אחראי לנכונות התכנים ובכל מקרה של צורך במידע מקצועי יש לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בסוגיות המפורטות לעיל.

הצטרפו לרשימת תפוצה
שם
אימייל

חדש- אפליקציית ציטודין!

אפליקצית ציטודין
מאגר הציטוטים המשפטיים שהצטבר במשך עשרות שנים במשרדינו פותח לאפליקציית אנדרואיד ידידותית למשתמש ובאמצעותה הופכת "ציטודין" לכלי עבודה הכרחי לכל עורכי הדין, אנשי עסקים, מתווכים וכל מי שעולם המשפט הוא חלק משיגרת יומו. היכנסו לגוגל סטור, הורידו ותהנו גם אתם מ"ציטודין".

חדשות

התחדשות עירונית ותמ"א 38 - מה תפקידנו ?

מאמר שמתמצת את פועלנו כמשרד עורכי דין שעוסק בהתחדשות עירונית ותמ"א 38.

דיני נזיקין, ביטוח וועדות רפואיות

עו"ד גיא אורטל שמתמחה ביצוג בפני הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי פירסם והוציא לאור את סיפרו המהווה מדריך מיוחד לנזקקים לועדות הרפואיות. המדריך עוסק בכל הנוגע להופעה בפני הועדות הרפואיות - לערעור על החלטותיהן, לטענות שיש לטעון בפניהן, להערכות לקראתן ולזכויות השונות של מבוטחי המוסד לביטוח לאומי.

מקרקעין / נדל"ן

בעסקאות מקרקעין מחוייבים הן המוכר והן הקונה לא רק בדיווח, מיד עם היכרת העיסקה אלא אף בנטל מס שאפשר וגם יגיע לחלק ניכר מסכום העיסקה . מטבע הדברים ברורה חשיבות תכנון המס לכל עסקת מקרקעין.