חוזים,נדל

הפרה בימי קורונה - על סיכול וכח עליון בדיני החוזים

מגיפת הקורונה שניחתה על תושבי ישראל והעולם כולו, מפתיעה בעוצמתה והשלכותיה טרם ידועות במלואן.

משפחות ובעלי עסקים עומדים חסרי אונים מול האפשרות התיאורטית וחלילה גם המעשית, שלא יוכלו לעמוד בחיובים עליהם חתמו, בין בהסכמי שכירות של דירה או בית עסק ובין באספקת שירות או מוצר. השאלות מקבלות משנה חשיבות והתשובות נחוצות ביותר בימים אלו של התפשטות וירוס הקורונה.
 
אנו ננסה להשיב בקצרה על מספר שאלות מצומצם באמצעות שאלות לדוגמא.
אתם מוזמנים לפנות אלינו באימייל ובטלפון כדי לקבל סיוע ויעוץ בשאלות נוספות.
 

חוק החוזים הישראלי התייחס למצב באמצעות המונח "כח עליון" או "סיכול".
סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע:
 

18. פטור בשל אונס או סיכול החוזה

(א) הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

(ב) במקרים האמורים בסעיף-קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות העניין ובמידה שנראה לו.



עילת ההגנה של סיכול קובעת שבמקרה שחוזה הופר כתוצאה מנסיבות שלא ניתן לצפות או למנוע, לא יהיה הצד המפר חייב בפיצויים, ולא יהיה הצד הזכאי חייב באכיפת החוזה. 

נפרט, אם הפרת החוזה היא תוצאה מסיבות שהמפר, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו, לא תהווה ההפרה עילה לחייבו לקיים את החוזה שהופר או לפיצויים.

בתי המשפט בישראל פירשו לאורך השנים את עילת הסיכול בפרוש מאוד מצמצם ואיפשרו לעיתים רחוקות מאוד להימנע מלעמוד אחר התחייבות בגלל "כח עליון" שמנע כביכול את היכולת לקיים את ההתחייבות.

מגפת הקורונה או מגפה בינלאומית בכלל לא נדונה בפסיקת בתי המשפט וקשה מאוד לנבא כיצד יפסקו בתי המשפט במקרים שיבואו לפתחם.

יחד עם זאת, סביר להניח כי אם יועלו בפני בית המשפט טענות וראיות המוכיחות חוסר אפשרות ממשי ובלתי צפוי לחלוטין לעמוד בהתחייבות לספק מוצר או שירות, יקבל בית המשפט את הטענה ולא יחייב בפיצויים.

במקרים של הסכמי שכירות של בית עסק או דירה, הדעת נותנת כי בתי המשפט יפעילו שיקול דעת המתחשב בשוכר באופן כזה שיקבל בהבנה איחור סביר בתשלום דמי השכירות ובלבד שלא יגרם נזק בלתי הפיך למשכיר.


שאלה: אני גרה בדירה שכורה ובגלל שלא עבדתי בתקופת הבידוד, יהיה לי קשה מאוד לשלם את שכר הדירה בחודשיים הקרובים, האם בעל הבית יכול לפנות אותי מהדירה?

תשובה: לפי החוזה היבש ביניכם נראה כי אכן לבעל הדירה עילת פינוי. אך יחד עם זאת היה ותוגש כנגדך תביעה לפינוי תוכלי לטעון כי מדובר באיחור זמני שנובע מאותה מגיפה שהיא בבחינת כח עליון שלא ניתן היתה לצפותו. היינו מציעים לבקש לפרוס את סכום דמי השכירות שבאיחור למספר תשלומים ולהביא בפני בית המשפט את הצער והנזק הקשה שיגרם לך היה וינתן כנגדך צו פינוי.

 שאלה: השכרתי את החנות שבבעלותי לשוכר שכל הזמן מאחר בתשלום דמי השכירות, גורם נזק למושכר ועכשיו גם מתרץ שאין לו ולא תהיה לו יכולת לשלם בגלל מגיפת הקורונה , מה לעשות?

תשובה: אל תמתין ואל תהסס, שלח מכתב התראה פורמאלי לשוכר ואם זה לא יעזור הגש כנגדו תביעה לפינוי. פרט בתביעה את מלוא ההפרות וגם את העובדה שהעלה בפניך כי לא יוכל לשלם את דמי השכירות כסדרם.
סביר להניח שבית המשפט יקבל את התביעה ויורה לשוכר לפנות את החנות. 

שאלה: אני מדריך ילדים והתחייבתי לפני פרוץ המגיפה, לתת 8 שיעורים שבועיים במתנ"ס מקומי.
עם פרוץ המגיפה ברור לי ולמנהל המתנ"ס שלא נוכל להעביר את השיעורים.
האם אני זכאי בכל זאת לתשלום ומצד שני האם אני חשוף לתביעה?

תשובה: ראשית, יש לבחון את ההסכם ביניכם אם ישנו.
אם אין הסכם, הדעת נותנת שלא תוכל לקבל שכר עבור שירות שכלל לא נתת. מאידך היה ויחליט המתנ"ס להגיש כנגדך תביעה בגין נזקים ישירים או עקיפים שנגרמו לו כתוצאה מאי העברת השיעורים, תוכל להעלות את הטענות שפרטנו לעיל. יש לצפות שבית המשפט ידחה את דרישות המתנ"ס ולא יחייב אותך בפיצוי.
 
אפשרות אחרת היא להציג למתנ"ס את האפשרות להעביר שיעורים באמצעות וידיאו קונפרנס - דהיינו, שיחות ועידה. כיום האפשרות הזו קיימת ובקלות רבה ניתן להעביר באמצעותה שיעורים. אדרבא, אפשר למנף את האפשרות ולאפשר יצירתיות אמיתית.
כמו כן, העלאת ההצעה תלמד על כוונת צד לקיים את ההסכם ותמנע טענה של הפרה.

שאלה: אני בעל עסק שנמצא בקניון - הוראות הממשלה כיום הינן שאין לאפשר פתיחה וביקור רוכשים בקניונים - מאידך, חתמתי על הסכם שלפיו אני חייב גם בדמי שכירות לחברה המחזיקה בקניון וגם סכום קבוע לניהול ואחזקה וגם אחוז מהמחזור. איני יכול לעמוד בתשלום.


תשובה: לדעתינו - מדובר במצב של סיכול קלאסי מחמת כח עליון. מי שנאלץ להפר את ההסכם ימצא צידוק בהוראות לשעת חירום שמונעות ממנו לקיים את הסכם. אמנם, בתי המשפט נעתרים במשורה ובדחק לטענת סיכול מחמת כח עליון אך ידוע כי בימי מלחמת לבנון השניה קבעו בתי משפט השלום בחיפה כי מצב מלחמה שבו בוטלו תשלומים לגני ילדים בשל הלחימה, מהווה מצב של סיכול מחמת כח עליון.
 
ההלכות שצוטטו בפסק הדין מתאימות גם למצב כיום שבו לא ניתן לקיים את ההסכם גם אם הצדדים מעוניינים בכך, גם הקניון אינו יכול לתת שימוש בשיטחו וגם השוכר אינו יכול לעשות כך.
 
 
לשאלות נוספות ניתן להתקשר לטלפון 09-8333477 ולשלוח מיילים ל gortallaw@gmail.com או ל ortal.law@gmail.com 
 
 
 
יש להדגיש כי הדוגמאות שמובאות לעיל הינן דוגמאות לשאלות כלליות וללא פירוט עובדתי הכרחי. לכן אין להסתייע בהן ללא קבלת יעוץ מקצועי ספיציפי מיוחד לכל נושא וענין.
הצטרפו לרשימת תפוצה
שם
אימייל

צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה

אפליקצית ציטודין
לא פעם נשאלת השאלה מה טיבה של צוואה ? היתכן שהיא חוקית ? היתכן שמי שחתם עליה חתם עליה בצלילות דעת ובהבנה מלאה של תוכנה ? על שאלות אלו ננסה להשיב חלקית במאמר הקצר שלפניכם

חדשות

DECENTRALIZED FINANCE - פיננסים מבוזרים

DeFi - ‘- פיננסים מבוזרים’ - הוא מילת הבאז האחרונה בעולם של FinTech, RegTech, cryptocururrency ונכסים דיגיטליים. עם זאת מעט מאוד ידוע על משמעותו, השלכותיו המשפטיות והשלכות המדיניות. במאמר שאנו מפרסמים באתר מוצג ה - DeFi ומוצב בהקשר של מעבר הכלכלה הפיננסית המסורתית, מחברת DeFi לבנקאות פתוחה ומסתיימת בכמה שיקולי מדיניות.

התחדשות עירונית ותמ"א 38 - מה תפקידנו ?

מאמר שמתמצת את פועלנו כמשרד עורכי דין שעוסק בהתחדשות עירונית ותמ"א 38.

דיני נזיקין, ביטוח וועדות רפואיות

עו"ד גיא אורטל שמתמחה ביצוג בפני הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי פירסם והוציא לאור את סיפרו המהווה מדריך מיוחד לנזקקים לועדות הרפואיות. המדריך עוסק בכל הנוגע להופעה בפני הועדות הרפואיות - לערעור על החלטותיהן, לטענות שיש לטעון בפניהן, להערכות לקראתן ולזכויות השונות של מבוטחי המוסד לביטוח לאומי.

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית חשוב לציין מראש ושוב כי המידע המתפרסם באתרנו אינו מתיימר לשמש תחליף לייעוץ משפטי או רפואי . התמצית שלהלן מהווה נסיון ליתן תשובה לשאלות הנוגעות מן ההליך המשפטי הנובע מעוולת הרשלנות בעת שאנו עוסקים בפרקטיקה הרפואית. למרות הנסיון לתת הסבר ורקע לפרקטיקה הנהוגה בדיני הרשלנות הרפואית, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו כדי לקבל טיפול ממשרד מיומן ומנוסה בניהול תביעות בתחום.

מקרקעין / נדל"ן

בעסקאות מקרקעין מחוייבים הן המוכר והן הקונה לא רק בדיווח, מיד עם היכרת העיסקה אלא אף בנטל מס שאפשר וגם יגיע לחלק ניכר מסכום העיסקה . מטבע הדברים ברורה חשיבות תכנון המס לכל עסקת מקרקעין.