משמורת ילדים:
החזקת ילדים, או משמורת ילדים בשפה משפטית, הינה נושא מרכזי בהסדר גירושין בין בני זוג ובודאי כאשר לבני הזוג ילדים קטינים. הדיון בנושא משמורת קטינים הינה הוא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה וגם בסמכות מקבילה של בית הדין הרבני.
העניין ידון בערכאה שאליה הוגשה התביעה למשמורת קודם-לכן על פי עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות. לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושא של משמורת ילדים, או בהסכמת הצדדים, לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג-1953, או בנוסף סמכותו באה מכוח סעיף 3 לחוק, בהיות הסעד של משמורת ילדים מהווה עניין הכרוך כדין בתביעת גירושין. לכן, היה וחשובה להורים הנטייה הדתית בחינוך ילדיהם יתכן ויהיה זה נכון שהדיון במשמורת הילדים יתקיים במסגרת בית הדין הרבני.
היה וההורים מבקשים לתקוף את כריכת המשמורת בבית הדין הרבני, ע"י פניה מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה, חשוב שתפנו לעורכי דין המתמחים בתחום כדי שידעו לבצע פעולה זו עבורכם.
במידה ויש הסכמה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, אפשר יוסדר העניין בהסכמה – מה שכמובן עדיף מכל הבחינות ואז בהסכם גירושין שנערך ע"י עו"ד מקצוען יאושר ההסכם ע"י בית המשפט והסדר המשמורת יקבל תוקף של פסק דין.
בהעדר הסכמה בית המשפט יצטרך להכריע בסוגיה מי יהיה ההורה המשמורן האם או האב.
במקרים שבהם מעלה צד אחד לגירושין טענה של חוסר מסוגלות הורית והטענה תראה כנה ואמיתית ואז תתבצע בדיקת מסוגלות הורית. בדיקה, שמניסיוננו תוצאותיה עלולות להיות בומרנג נורא על ההורה המעלה את הטענה במקרה ויתברר כי הוא זה שחסר מסוגלות הורית – או שבקשתו לבחינת המסוגלות אינה אלא כלי נשק במאבקו בצד השני, שאז אפשר שבית המשפט יחייב אותו בהוצאות לדוגמא בשל הטענה.
בדיקת מסוגלית הורית היא בדיקת מומחה. בדרך כלל פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר ו/או פקידת סעד או עובדת סוציאלית שיבדקו את ההורים ואת הילדים, וכן את הקשר ביניהם ולבסוף יגישו חוות דעת לבית המשפט, אשר לאורה הוא יכריע בסוגיית המשמורת בפסק דין. לא מיותר לציין כי נדירים המקרים שבהם ידחה בית המשפט את המלצת המומחים ובמקרה שבו הורה יבקש לסתור אותה יקשה עליו הדבר מאוד והוא יזדקק לחוות דעת מומחים סותרות שיהוו מסמך ראוי מנומק ומשכנע עד מאוד !
כאמור, הסוגיה של משמורת הילדים מהווה לא פעם "קלף מיקוח" או "אמצעי לחץ" שנועד להפעיל לחץ על הצד השני כשהכוונה המוסתרת היא השגת יתרונות כספיים ברכוש ו/או במזונות ועוד. בדרך כלל, בתי המשפט חוזרים וקובעים כי טובת הקטינים דורשת הימצאותם במשמורת האישה, אימם. רק במיקרים של הוכחת חוסר מסוגלות הורית תיפקע ממנה המשמורת !
משמורת משותפת:
זוהי משמורת שבה ההורים מתחלקים באופן שווה במשמורת הקטינים.
הסדר שיפוטי זה קנה לו מקום של כבוד בקביעת משמורת קטינים והופך פופולארי יותר ויותר.
כדי שתקבע משמורת משותפת צריך שיתקיימו תנאים מסויימים:
התנאי ראשון הוא קביעת מסוגלות הורית של שני ההורים, ברמה שווה, או דומה.
תנאי השני הוא מערכת יחסים טובה בין ההורים, המאפשרת חלוקת המשמורת ואשר לא תביא לסכסוכים על בסיס קבוע בין שני ההורים, מצב שיזיק לקטינים. יחסים אלו כוללים אמון, גישה חיובית, כבוד הדדי, הסכמה על החינוך אפשרות לקבלת החלטות משותפות לגבי הקטינים ברמת היומיום.
תנאי השלישי אפשרות טכנית למשמורת משותפת כלומר, מרחק סביר מבית לבית, שימוש הילדים באותו מוסד חינוכי, יכולת כלכלית לטפל בילדים ופנאי הנדרש להורות טובה.
גם כאן יעזרו השופטים בחוות דעת מומחים כדי לאשר את ההצעה או האפשרות למשמורת משותפת ואת התאמתה לטובת הקטינים.
למשרדנו התמחות ואף ניסיון עשיר ביותר בנושאים של גירושין ודיני משפחה, לרבות עניינים מורכבים של משמורת ילדים, מזונות ילדים, חלוקת רכוש בגירושין, ועוד, וכן תחומים משפטיים משיקים רלבנטיים. המשרד עוסק מזה למעלה מעשרים שנה בתחום זה וידוע ומוכר כמשרד מוביל בעיר נתניה.
התקשרו :
09-8333477
09-8339133