פיצויים לנפגעי תאונות עבודה מאת: עו"ד גיא אורטל

פיצויים לנפגעי תאונות עבודה מאת: עו

אדם שנפגע בעבודתו זכאי לתבוע פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, מחברות ביטוח במידה והתאונה היא גם תאונת דרכים או, גם במידה והיה מבוטח בביטוח אובדן כושר או, תאונות אישיות.

 

מהי פגיעה בעבודה: פגיעה בעבודה היא תאונה שארעה בעבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה.

מחלת מקצוע - אחת מן המחלות שמפורטות בתקנות המוסד לביטוח לאומי ואשר החולה חלה בה עקב עבודתו אצל המעביד שלו או מטעמו. אצל עצמאי- עקב עיסוקו במשלח ידו.

מיקרוטראומה – פגיעות זעירות, חוזרות ונישנות שגרמו לבעיה רפואית.

גם תאונת דרכים שארעה בדרך לעבודה, במהלך העבודה או בדרך חזרה הביתה, היא תאונת עבודה.

 

הזכויות בביטוח הלאומי במקרה של תאונת עבודה: הזכות לריפוי, אשפוז תרופות ותכשירים. הזכות לשיקום רפואי ומקצועי. הזכות לקבלת דמי פגיעה. הזכות לקצבה או מענק נכות. זכות של התלויים בעובד שהפגיעה בעבודה גרמה למותו, לקבל קצבה חודשית או מענק.

 

אישור על אי כושר עבודה: מבוטח שהפסיק את עבודתו עקב הפגיעה יקבל מקופת החולים תעודה רפואית על אי כושרו לעבודה. את האישור יש למסור לסניף הביטוח הלאומי במקום מגוריו של המבוטח מוקדם  ככל האפשר.

 

דמי פגיעה:דמי פגיעה הם תשלום שהביטוח הלאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה ואשר באים לפצות את הנפגע על אבדן הכנסה בשל הפגיעה בעבודה. דמי הפגיעה משולמים עבור 91 יום בלבד החל מהיום שלמחרת הפגיעה.

דמי הפגיעה משולמים בדרך כלל לחשבון הבנק של המבוטח.

נציין שחישוב דמי הפגיעה שונה לשכיר לעומת אדם העובד כעצמאי.

הביטוח הלאומי רשאי להשהות את הטיפול בתביעה לדמי פגיעה עד שיימסרו לו כל העובדות והפרטים הנדרשים להחלטתו או לדחות לחלוטין את התביעה אם לא נמסרו לו כל הפרטים שביקש לקבל.

את התביעה חובה להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.

ערעור על החלטת הביטוח הלאומי שלא להכיר בפגיעה כתאונת עבודה או שלא לשלם דמי פגיעה ניתן להגיש תוך  12 חודשים לבית הדין האזורי לעבודה.

 

נכות מעבודה:"נכה עבודה" הוא מבוטח שעקב פגיעה בעבודה (או עקב תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה), נפגע כושרו לעבוד והוא אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו יכול לעשותה.

 

נפגע שהגיש בקשה לגמלת נכות מעבודה יוזמן לוועדה רפואית אשר תבדוק את נכותו של המבוטח ושיעורה.

 

ועדות רפואיות:הועדה אליה הוזמן המבוטח תקבע את דרגת הנכות של המבוטח לפי רשימת מבחנים רפואיים. הועדה לא תתחשב בנכויות קודמות או בנכויות שנגרמו למבוטח לפני פגיעתו אלא רק בנכויות שנגרמו כתוצאה מהפגיעה הנוכחית בעבודה.

 

נכה שנקבעו לו כמה דרגות נכות עקב מספר פגיעות בעבודה רשאי לבקש לצרף את הנכויות.

 

אם נראה כי מצבו של המוטח אינו יציב עדיין, אזי תקבע לו נכות זמנית למשך שנה לכל היותר. לאחר מכן יוזמן לוועדה נוספת וכן הלאה עד לקביעת נכות צמיתה.

 

ערעורים על ועדות רפואיות: ניתן לערער על כל החלטה של ועדה רפואית. את הערר יש להגיש בצירוף נימוקים תוך 60 יום מיום קבלת החלטתה. יש לציין כי גם לביטוח הלאומי  זכות לערער על החלטת הועדה.

 

לאחר הגשת הערר יוזמן המבוטח לוועדה רפואית לעררים אשר בה ישבו שלושה רופאים שאינם עובדי הביטוח הלאומי. ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הועדה הראשונה לשנותה או לבטלה.

החלטת הועדה לעררים היא סופית ולא ניתן לערער עליה אלא בשאלת חוק בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הועדה לעררים.

 

לדוגמא: ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה אם בועדת הערר ישבו פסיכיאטרים בעוד הפגיעה היא אורטופדית. או אם הועדה לא עיינה בצילום או מסמכים חשובים שבידי העורר.

 

החמרת מצב:נכה מעבודה בעל דרגת נכות צמיתה שחלה החמרה במצבו הרפואי רשאי לבקש קביעה מחודשת של דרגת הנכות ובלבד שחלפו שישה חודשים מן הקביעה האחרונה.

בכדי להצליח בתביעה להחמרת מצב יש להוכיח באמצעות מסמכים רפואיים כי אכן חלה החמרה רפואית.

 

 

חוקרים פרטיים: בדרך כלל ובעיקר בתיקים של פגיעות קשות נוהג המוסד לביטוח לאומי לשלוח חוקר פרטי אל הנפגע ואל מקום העבודה בו נפגע.

תפקידו של החוקר הפרטי הוא לדובב ולשוחח עם הנפגע, בני משפחתו, שכנים וכדומה וזאת במטרה להתחקות אחר נסיבות האירוע התאונתי, סיבותיו ותוצאותיו.

 

תביעה נזיקית כנגד המעביד, כנגד צד ג' או כנגד חברת ביטוח: נפגע עבודה יכול להגיש תביעה לא רק למוסד לביטוח לאומי אלא אף כנגד גורמים אחרים:

 

א.   תביעה נזיקית כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסע בביטוח חובה (זאת במקרה שהתאונה היא גם תאונת דרכים).

ב.     כנגד חברת הביטוח של מעבידו באם הוא סבור כי המעביד התרשל או הפר חובות שבחוק.

ג.      כנגד צד ג' אשר כתוצאה ממעשיו או מחדליו נפגע העובד.

ד.     כנגד חברת הביטוח המבטחת את העובד במסגרת פוליסת תאונות אישות ואובדן כושר עבודה.

דוגמאות:

 

א. עובד נסע ברכב בחזרה מעבודתו לביתו. כשעמד ברמזור פגע בו רכב אחר מאחור. העובד נפגע ופונה לחדר מיון בבית חולים. תאונה זו היא תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ולפיכך זכאי העובד לפיצוי הן מן הביטוח הלאומי והן מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה.

 

ב. אצבעות ידיו של העובד נחתכו תוך כדי עבודה עם מכונת חיתוך. המעביד לא גידר את סכיני המכונה כמתחייב ולא סיפק לעובד כפפות וציוד מגן. במקרה כזה יכול העובד לפנות הן לביטוח הלאומי והן להגיש תביעה נזיקית כנגד המעביד וכנגד חברת הביטוח שלו ולקבל פיצוי כספי נוסף.

 

ג. עובד יצא בשליחות מעבידו לקנות ארוחת בוקר. העובד נפל ונחבל כתוצאה מלבנה שבורה במדרכה השייכת לעירייה. העובד יכול כאמור לפנות הן לביטוח הלאומי והן להגיש תביעה נזיקית כנגד העירייה וחברת הביטוח שלה.

 

ד. דוגמא נוספת, עובד הנפגע בתאונות עבודה ויש בבעלותו פוליסת ביטוח תאונות אישיות או אובדן כושר רשאי להגיש תביעה נוספת לקבלת פיצוי גם מחברת הביטוח.

 


התיישנות: את התביעה לביטוח הלאומי יש כאמור להגיש מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משנה מיום הפגיעה.

בתביעה נזיקית הכלל הוא שההתיישנות חלה 7 שנים לאחר הפגיעה.

בתביעה על פי פוליסת תאונות אישיות ואובדן כושר ההתיישנות חלה כעבור 3 שנים מיום הפגיעה.

 

עצות מעשיות:   עצתנו הראשונה והחשובה מכל היא - נפצעת בתאונת עבודה, דאג לקבל יעוץ משפטי מקצועי מוקדם ככל האפשר.

אם הפינוי ממקום התאונה לא נעשה ע"י אמבולנס, פנה לחדר מיון לקבלת טיפול ראשוני ובדיקות.

דווח למעביד ולמוסד לביטוח לאומי על הפגיעה.

שמור על כל מסמך רפואי וקבלה על הוצאה.

 

לסיום: הטיפול המשפטי בנושא של פגיעה בעבודה מצריך מקצועיות, ניסיון וידע.

הדרך לקבלת פיצוי הולם מהמוסד לביטוח לאומי וגורמי פיצוי אחרים עשויה להיות סבוכה ומייגעת ויכולה להיות נינוחה ומשתלמת.

לתאונת עבודה עשויים להיות גם היבטים אחרים כמו, הגשת כתבי אישום, טיפול וחקירה ע"י משרד העבודה והרווחה (המוסד לבטיחות), התכתבויות עם צדדים שלישיים, טיפול מול חברות ביטוח ועוד.

 

 

הכותב הוא עו"ד ונוטריון.

פרטים רבים נוספים על תאונות עבודה, תאונות דרכים וקביעת אחוזי נכות בישראל ניתן למצוא ספר שחיבר עו"ד גיא אורטל - "ועדה רפואית ואחוזי נכות – מדריך משפטי ומעשי".

 

  

 אין במאמר זה כדי לשמש תחליף ליעוץ משפטי.
קובץ מצורף
הצטרפו לרשימת תפוצה
שם
אימייל

צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה

אפליקצית ציטודין
לא פעם נשאלת השאלה מה טיבה של צוואה ? היתכן שהיא חוקית ? היתכן שמי שחתם עליה חתם עליה בצלילות דעת ובהבנה מלאה של תוכנה ? על שאלות אלו ננסה להשיב חלקית במאמר הקצר שלפניכם

חדשות

תקופת הקורונה - אתגרים שיפוטיים וחקיקתיים

סקירה של המצב המשפטי של משבר הקורונה מזוית הסיכול והכח העליון על פי שתי פסיקות שונות בתוצאתן בבית משפט השלום בתל אביב ובבית משפט השלום בירושלים וכן הילכי הרוח החקיקתיים בימי המשבר בנושא זה.

DECENTRALIZED FINANCE - פיננסים מבוזרים

DeFi - ‘- פיננסים מבוזרים’ - הוא מילת הבאז האחרונה בעולם של FinTech, RegTech, cryptocururrency ונכסים דיגיטליים. עם זאת מעט מאוד ידוע על משמעותו, השלכותיו המשפטיות והשלכות המדיניות. במאמר שאנו מפרסמים באתר מוצג ה - DeFi ומוצב בהקשר של מעבר הכלכלה הפיננסית המסורתית, מחברת DeFi לבנקאות פתוחה ומסתיימת בכמה שיקולי מדיניות.

הפרה בימי קורונה - על סיכול וכח עליון בדיני החוזים

מגיפת הקורונה שניחתה על תושבי ישראל והעולם כולו, מפתיעה בעוצמתה והשלכותיה טרם ידועות במלואן. משפחות ובעלי עסקים עומדים חסרי אונים מול האפשרות התיאורטית וחלילה גם המעשית, שלא יוכלו לעמוד בחיובים עליהם חתמו, בין בהסכמי שכירות של דירה או בית עסק ובין באספקת שירות או מוצר. השאלות מקבלות משנה חשיבות והתשובות נחוצות ביותר בימים אלו של התפשטות וירוס הקורונה.

התחדשות עירונית ותמ"א 38 - מה תפקידנו ?

מאמר שמתמצת את פועלנו כמשרד עורכי דין שעוסק בהתחדשות עירונית ותמ"א 38.

דיני נזיקין, ביטוח וועדות רפואיות

עו"ד גיא אורטל שמתמחה ביצוג בפני הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי פירסם והוציא לאור את סיפרו המהווה מדריך מיוחד לנזקקים לועדות הרפואיות. המדריך עוסק בכל הנוגע להופעה בפני הועדות הרפואיות - לערעור על החלטותיהן, לטענות שיש לטעון בפניהן, להערכות לקראתן ולזכויות השונות של מבוטחי המוסד לביטוח לאומי.

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית חשוב לציין מראש ושוב כי המידע המתפרסם באתרנו אינו מתיימר לשמש תחליף לייעוץ משפטי או רפואי . התמצית שלהלן מהווה נסיון ליתן תשובה לשאלות הנוגעות מן ההליך המשפטי הנובע מעוולת הרשלנות בעת שאנו עוסקים בפרקטיקה הרפואית. למרות הנסיון לתת הסבר ורקע לפרקטיקה הנהוגה בדיני הרשלנות הרפואית, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו כדי לקבל טיפול ממשרד מיומן ומנוסה בניהול תביעות בתחום.

מקרקעין / נדל"ן

בעסקאות מקרקעין מחוייבים הן המוכר והן הקונה לא רק בדיווח, מיד עם היכרת העיסקה אלא אף בנטל מס שאפשר וגם יגיע לחלק ניכר מסכום העיסקה . מטבע הדברים ברורה חשיבות תכנון המס לכל עסקת מקרקעין.