ביום 01/01/95 נכנס לתוקפו חוק לפיצוי נפגעי גזזת.
להלן החוק:
חוק זה מטרתו להביא לפיצויים של אלו אשר עברו טיפולי הקרנות וחלו במחלת
הגזזת תוך קביעת קריטריונים לזהות המחלה ולגובה הפיצוי שישולם
לנפגעים. במאמר הבא ננסה לגעת בנקודות החשובות בהם עוסק החוק ובדרכי
יישומו. לתשומת לב הקוראים, אין אנו מתיימרים להציג פתרונות או הצעות אלא לתת מידע
כללי ולפיכך גם לא צוינו סכומי הפיצוי המתקבל שכן כל מקרה נקבע לגופו ומה גם שחישוב
הפיצוי מורכב ואין זה המקום לבצעו.
קצת היסטוריה:
הגזזת היא מחלת עור הצומחת בשורשי השיער ומתפשטת במהירות בעיקר בקרב ילדים
החיים בצפיפות ובתנאים היגיינים ירודים. מאחר ומצב תואם לזה שרר בעיקר בקרב עולי ארצות המזרח בסוף שנות הארבעים
למאה הקודמת, נוצרה בממסד הבריאותי בישראל חרדה מפני התפרצותה של מגיפת
הגזזת. לפיכך, הוחלט ע"י קברניטי המערכת הבריאותית במדינת ישראל, להתחיל במבצע רחב
היקף של מניעה וטיפול.
המבצע נמשך עד לשנת 1960 לערך ובו בוצעו הקרנות רדיואקטיבית
בראשם של למעלה ממאה אלף ילדים עד גיל 15 יוצאי ארצות ערב.
זכאות לפיצוי:
זכאי לפיצוי הוא מי שועדת
מומחים קבעה שניתן לו טיפול בהקרנה וועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים קבעה שלקה
במחלה והוא נמצא בישראל. יש לציין כי טיפול בהקרנה מוגדר כטיפול שניתן לאדם בתקופה
שבין 01/01/46 ועד ליום 31/12/1960 לצורך טיפול במחלת הגזזת או לשם מניעתה, ע"י
המדינה, הסוכנות היהודית, קופת חולים, או הסתדרות מדיצינית הדסה, או מטעמם, בין אם
ניתנו בישראל ובין אם ניתנו מחוץ לישראל כחלק מההכנות לעליה
לישראל.
הגשת תביעה:
מי שרואה עצמו עומד
בקריטריונים הנ"ל רשאי להגיש תביעה לפיצוי חד פעמי, לקצבה או למענק. התביעה מוגשת ללשכת הבריאות המחוזית ומועברת למרכז הישראלי לפיצוי נפגעי
גזזת. לתביעה יש לצרף מסמכים רפואיים, מסמכים אישיים, תמונות, צילום תעודת זהות
ומכתב אישי. ניתן ואף רצוי להיעזר בעורך דין לצורך עריכת התביעה
והגשתה.
פיצוי חד פעמי, קיצבה חודשית, או - מענק: החוק קובע כי נפגע שעקב
המחלה שבה לקה נקבעו לו אחוזי נכות של 40% או יותר תשלם לו המדינה פיצוי חד פעמי
בסכומים המפורטים בחוק ועפ"י מדדים שונים. כמו כן, זכאי מי שנקבעו לו למעלה מ 40%
גם לקצבה חודשית בתנאים ובמדדים שונים.
החמרת מצב:
החוק קובע כי באם חלפו 6
חודשים מהמועד בו נקבעו אחוזי הנכות של הנפגע רשאי הוא עפ"י קריטריונים מסוימים
לפנות שוב בבקשה להעלאת אחוזי הנכות ולפיכך גם להגדלת קיצבה.
ועדה רפואית וועדת עררים:
לאחר שעבר הנפגע את "מחסום"
ועדת המומחים אשר קבעה כי אכן עבר טיפול בהקרנה הרי בשלב הבא, מוזמן הנפגע לועדה רפואית והיא תדון ותקבע אם לקה התובע
במחלה, את אחוזי הנכות שלו או אם חלה החמרה במצבו ובמקרה של מוות, האם נגרם כתוצאה
מן המחלה שבה לקה. ועדה רפואית לעררים תפקידה לזמן את מי שמערער על קביעת הועדה הראשונה,
ועליה לנמק החלטותיה.
מענק לשארים:
על פי החוק באם מחלה גרמה
למותו של נפגע אזי רשאים שאריו לפנות לועדה ואז תשלם להם המדינה סכומים כמפורט בחוק.
סיכום:
להלן אביא מספר מסקנות הנובעות מהחוק ומאופן ישומו בשנים בהן
חל שינוי, אם בעבר ניתנו אחוזי הנכות עפ"י החוק באופן קל יותר יחסית, הרי
בשנים האחרונות ניתן לסמן מעין הקשחה במתן אחוזי הנכות.
שנית, רשימת המחלות בגינם ניתנים אחוזי הנכות היא רשימה סגורה ללא כל מתן
שיקול דעת לועדות הדנות במקרים המובאים בפניהם. רשימת המחלות לא הורחבה מאז פרסום החוק ואף צווי הרחבה שהוצאו ע"י שר
הבריאות – לא אושרו ע"י משרד
האוצר. בנוסף, פיצוי עבור כאב וסבל או עוגמת נפש אינו מוכר ואינו ניתן ע"י
המדינה. כמו כן, לאדם הרואה עצמו נפגע אין אפשרות להיות מיוצגים ע"י עו"ד בועדות
ולפיכך יוצא לעיתים קרובות שנפגעים מבוגרים בגילם או שאינם בעלי יכולות ניסוח והסבר
טובים, מופיעים בפני הועדות כ"דחלילים אילמים" שאינם יודעים לתת את הפרטים
הנכונים.
זאת ועוד, לכל האמור לעיל יש להוסיף את העובדה כי הפיצויים המשולמים נמוכים
יחסית (לדעתנו הצנועה) ואינם משקפים את הסבל ואת הנכות של
הנפגעים. כאמור, בכדי ולוא לנסות לשפר את הסיכויים להנות מהזכויות הכספיות שמקנה
החוק הרי ניתן ואף רצוי להיוועץ עם עו"ד לצורך מילוי והגשת טפסי התביעה.
בד"כ גם מכין עוה"ד את הנפגע לקראת הועדה ובכך
שוב משתפרים הסיכויים להצליח בפני הועדות.
לידיעת הקוראים:
כתובת המרכז הישראלי לפיצוי נפגעי הגזזת: במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא תל השומר 52621 .
אל המרכז לא ניתן לפנות בטלפון אלא אך ורק בכתב.
אין האמור לעיל מהווה תחליף ליעוץ משפטי מקצועי.
אין באמור באתר זה כדי להוות
יעוץ משפטי.
החומרים המפורסמים באתר אינם מתעדכנים בשיגרה ולכן אין להסתמך עליהם
אלא כחומר רקע בלבד. המשרד אינו אחראי לנכונות התכנים ובכל מקרה של צורך במידע
מקצועי יש לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בסוגיות המפורטות
לעיל.