לא רבים הם המקרים
בהם החוק הישראלי נותן תוקף להתחייבות רק אם זו נעשתה בכתב.
המקרה הנפוץ ביותר
הוא עסקה במקרקעין: לעסקה במקרקעין אין תוקף אלא אם העלו הצדדים את התחייבותם
ההדדית על הכתב.
מקרה נוסף הוא
התחייבות לתשלום דמי שירות למתווך מקרקעין.
אולם, כאן הגדיל
המחוקק הישראלי את הדרישה.
נסביר: ב –
01/04/1997 (וזו לא בדיחה...) נכנס לתוקפו חוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו –
1996 אשר קובע מפורשות בסעיף 9 לו, כי מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא
אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין.
היינו הסעיף מחייב
עריכת הסכם בין המתווך ללקוח. לא סתם הסכם בעל פה או בדרך אחרת אלא בכתב בלבד.
באותו יום נכנסו
לתוקפן תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997.
תקנות אלו באו להסדיר
את האופן הפורמאלי שבו יערך אותו הסכם התקנות קובעות כי הסכם בכתב בין מתווך ללקוח
חייב להכיל לפחות את הפרטים הבאים:
(1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח.
(2) סוג העסקה שפעולת
המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה".
(3) תיאור הנכס
שבגינו נעשית פעולת התיווך.
(4) מחיר העסקה
המבוקשת, בקירוב.
(5) הסכום המוסכם של
דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר -
לפי אחד מאלה - כולל מע"מ.
אלו הם תנאים מינימאליים
הנותנים תוקף להסכם ובלעדיהם עלול המתווך למצוא עם הסכם חתום אך חסר תוקף המאפשר
גבייה.
נציין כי הצדדים
יכולים בהחלט לציין תנאים נוספים כגון בלעדיות כן/לא, משך ההתקשרות וכדומה.
על הצורך בציון
הפרטים שמנינו ניתן ללמוד על החשיבות היתרה שראה המחוקק בקיום הדרישה באופן
מדוקדק, אשר יבהיר ללקוח את פרטי העסקה המדויקת וימנע מחלוקות עתידיות.
בע"א 3384/16 מזרחי
נ' מרקוביץ ואח' עמד כב' בית המשפט העליון על החשיבות של עמידה על הוראות החוק
: "... הקפדה מלאה על הוראות חוק המתווכים היא רצויה לא רק מטעמים משפטיים
פורמאליים אלא גם בשל תרומתה הצפויה למניעת סכסוכים הנוגעים לדמי התיווך, סכסוכים
המסבים עגמת נפש לכל הצדדים המעורבים ...".
החוק מחיל (סעיף 8) חובת הגינות וזהירות על
המתווך. חובה זו מטילה על המתווך לגלות ללקוחו כל עניין אישי שיש למתווך בנכס
המועמד למכירה או רכישה וגם את החובה למסור ללקוחו כל מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא
עסקת התיווך. נוסיף כי ראוי ונכון שהדברים יועלו על הכתב כבר בטופס ההזמנה.
הפסיקה
של בתי המשפט הלכה במשך השנים והחמירה את הדרישה לטופס הזמנה ערוך כדין ואם בעבר
היו שופטים שמצאו לעשות לעיתים "הנחות" בדרישות הפורמאליות של כתב
ופרטים, כיום הפסיקה כאמור מחמירה מאוד, ולפיכך, אי עריכת הסכם כזה פוגעת בתוקף
ההתחייבות של הלקוח ועשויה למנוע מהמתווך את קבלת שכר הטרחה המגיע לו במקרה של
חתימה על עסקת נדל"ן גם אם היה הגורם היעיל וטרח מאוד עבור לקוחותיו.
גיא
אורטל, עו"ד ונוטריון, הינו מנהל קבוצת הפייסבוק "דמי תיווך נדל"ן –
טיפים הלכות ועדכונים".