תאונות הדרכים הפכו לצערנו למכת מדינה. המחוקק ראה בסבלם של נפגעי תאונות הדרכים ובני משפחותיהם וחוקק בשנת 1975
את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. (החוק נכנס לתוקפו רק בספטמבר
1976).
החוק מגדיר מונחים רלבנטיים וקובע את דרכי הטיפול והפיצוי
לנפגעים. להלן נביא סוגיות נבחרות בנושא זה, אשר נוגעות ודאי הן לנפגעים והן לכולנו
בבחינת "שלא נדע אבל טוב לדעת". מאמר זה מטרתו איפוא לשפוך מעט אור על זכויותיו של מי שנפגע בתאונת דרכים
בהיותו נהג, נוסע או הולך רגל.
אשם או לא אשם?
טעות נפוצה בציבור היא
לחשוב כי מי שזכאי לפיצוי הוא רק מי שאינו אשם בתאונה ולפיכך, אם אני אשם לא אקבל
פיצוי. מחשבה זו בטעות יסודה. חוק הפיצויים נועד כאמור להקל על הנפגעים ולפיכך הוא קובע כי, כל אדם שנגרם
לו נזק גוף בתאונה זכאי לפיצוי ואין זה משנה אם הוא אשם בתאונה אם לאו. הזכאות
לפיצוי אינה על בסיס אשמה. לפיכך, גם אם נהגת בצורה רשלנית ואתה הוא הגורם הבלעדי לתאונה עדיין עומדת
לך הזכות לתבוע פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לך.
פגיעה קלה או חמורה:
החוק מגדיר נזק גוף כך:
"מוות, חבלה, פגיעה או ליקויי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד
אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת
הדרכים". קרי, בין אם פגיעתך חמורה ובין אם קלה ביותר עודך זכאי לקבל פיצויים
בגינה.
לדוגמא: נפגעת בתאונת דרכים ופונית לבדיקות וצילומים בחדר מיון. שוחררת לאחר
כשעה. יותר מזאת לא פנית לרופא ולא לכל טיפול - גם במקרה זה הנך זכאי
לפיצוי.
ממי ניתן לתבוע:
הנתבעות הן חברות הביטוח
המבטחות את רכבנו בביטוח חובה. אם הנפגע הוא אדם מחוץ לרכב בתאונה בה היו מעורבים מספר כלי רכב, הרי החובה
לפצות תחולק בין הנהגים השונים באמצעות חברות הביטוח שלהם.
תאונת פגע וברח:
במקרה של תאונה בה הפוגע
נמלטו מן המקום ולא ניתן לאתרו או במקרה בו נהג הרכב נסע ללא ביטוח חובה הרי ניתן
לתבוע פיצוי מ"הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" הידועה בשמה
"קרנית". לדוגמא: אם נהג אדם ברכבו ביודעו כי אין לו ביטוח חובה בתוקף, ברור שאינו זכאי
לפיצוי, לא משום חברת ביטוח ואף לא מקרנית. אולם, במידה ויוכיח כי הנהג האחר שהיה מעורב בתאונה הוא האחראי לה, יתכן
ויוכל לתבוע אותו על נזקיו.
סכום הפיצויים:
בחישוב הפיצויים יש להבחין
בין נזקים מיוחדים לנזקים כלליים. נזק מיוחד הוא נזק שניתן להעריכו בצורה מדויקת כגון: אובדן הכנסה בפועל,
הוצאות נסיעה שהוצאו, הוצאות רפואיות שהוצאו וכדומה. לפיכך חשוב מאוד לשמור קבלות
על נסיעות, תרופות וכו'... כך יקל עלינו להוכיח הוצאות
כספיות. נזק כללי הוא נזק עתידי כתוצאה מנכות שנגרמה עקב התאונה. בחישוב זה נלקחים
בחשבון הפסדי הכנסה לעתיד, הוצאות רפואיות לעתיד, הוצאות שיקום וכמובן פיצוי בגין
כאב וסבל. הפיצוי בגין כאב וסבל מחושב בכפוף לדרגת הנכות, ימי אשפוז בבית חולים וגיל
הנפגע.
נכות מתאונה:
מומחה שימונה ע"י בית המשפט
יקבע האם נותרה לנפגע נכות ומה שיעורה. במידה והתאונה היא גם תאונת עבודה (כלומר נגרמה בדרך לעבודה, במהלך העבודה
או בדרך חזרה ממנה) רצוי מאוד לפנות לiועדה רפואית של הביטוח הלאומי בכדי שתקבע
אחוזי נכות. קביעת הביטוח הלאומי מחייבת את בית המשפט ואת חברת הביטוח. (אלא במקרים
חריגים).
תשלום דחוף:
זהו תשלום מיידי המשולם
לנפגע עוד לפני שהתבררה תביעתו לפיצוי עד סופה. התשלום נקרא עפ"י החוק בשם: "תשלום תכוף" והוא נועד להוצאות שיש לנפגע
לצורך ריפוי ומחייה. תחילה יש לפנות לחברה המבטחת ואם בתוך 60 יום זו לא שילמה כל
סכום ניתן גם לפנות לבית המשפט כדי שזה יפסוק סכום לטובת
הנפגע.
מס הכנסה:
הפיצויים המתקבלים בשל פגיעה בתאונת דרכים אינם חייבים במס הכנסה ולא בכל
מס אחר.
חוקרים פרטיים:
בדרך כלל ובעיקר בתיקים של
פגיעות קשות נוהגות חברות הביטוח לשלוח חוקר פרטי אל הנפגע. תפקידו של החוקר הפרטי הוא לדובב ולשוחח עם הנפגע, בני משפחתו, שכנים
וכדומה וזאת במטרה לנסות ולמצוא סיבות כדי שלא לשלם פיצוי או להקטין את גובה
הפיצוי. החוקרים נוהגים להקליט את השיחות ואף לצלם את הנפגע וכל זאת ללא
ידיעתו. הצעתו הפשוטה היא - לא לשוחח עם החוקר בכלל אלא להפנותו לעורך הדין
שלכם. לדוגמא: חוקר של חברת ביטוח הגיעה לביתה של נפגעת. זו, כמצוות עורך דינה הסבירה
לחוקר כי אינה מעוניינת לשוחח עמו ומלבד זאת הרי שהיא ממהרת לחתונה הנערכת הערב
ב"גני המלוכה". החוקר עזב את הבית אולם בדיעבד נסתבר כי הצליח לצלם את הנפגעת כשהיא
מקפצת ומפזזת בהתלהבות על רחבת הריקודים. ברור כי ממצאיו של החוקר גרמו להפחתה משמעותית בסכום הפיצויים שאמורה היתה
נפגעת לקבל.
כתב קבלה ושחרור:
כתב קבלה ושחרור הוא טופס
של חברות הביטוח, עליו נדרש הנפגע לחתום בטרם יקבל את כספי
הפיצוי. בכתב הקבלה מצהיר התובע בד"כ כי לא יפנה שוב לשום גורם לקבלת פיצוי בגין
אותה תאונה שעבר. כדאי להקפיד לקרוא היטב את האמור בכתב
הקבלה והשחרור.
התיישנות:
הכלל הוא שההתיישנות חלה 7 שנים לאחר התאונה. אצל קטינים שנפגעו בתאונה, מתחיל מניין 7 השנים החל מהגיעם לגיל 18 ולפיכך
ההתיישנות אצל קטינים הינה עד גיל 25. הדבר אינו גורע מהאפשרות של ההורים לסיים את
התיק עבור הקטין.
שכר טרחת עורך דין:
עורך דין רשאי לקבוע סכום
גלובאלי קבוע עבור הטיפול בתיק. אך, אם נקבע כי שכר הטרחה ישולם באחוזים אזי מוגבל עוה"ד לגבות שכ"ט
כדלקמן:8% + מע"מ אם התיק נסתיים בפשרה טרם הגשת תביעה.11% + מע"מ אם התיק נסתיים בפשרה לאחר הגשת תביעה
לבהמ"ש.13% + מע"מ לאחר ניהול התיק בביהמ"ש וקבלת פסק דין. הסכומים אינם כוללים הוצאות שונות, אגרות בית משפט, תשלום עבור צילום תיק
רפואי (אם יש צורך) וכדומה. בכל אופן, רצוי ואף מקובל לסכם את שכר הטרחה מראש. כאון המקום לציין כי בעת האחרונה פשטו חברות פרטיות ומיני "מאעכרים"
המבטיחים לקבל לידם את הטיפול בתיק התאונה ולהוציא עבור הנפגע פיצויים מוגדלים ושאר
מיני הבטחות. לא מומלץ להתפתות בפנייה לגורמים שכאלה. פעילותם מנוגדת לחוק
ולהבטחותיהם בד"כ אין כל כיסוי.
עו"ד גיא אורטל מכהן כחבר בiועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין (גם כחבר
ועדת פורום הנזיקין) ונחשב כמי שפועל נמרצות נגד חברות וגופים אלו, המטעים את
הציבור וגורמות לנזק בל יתואר לנפגעים ובני משפחותיהם. עצות מעשיות: עצתנו הראשונה והחשובה מכל
היא - נפצעת בתאונת דרכים, דאג לקבל יעוץ משפטי מקצועי מוקדם ככל
האפשר. אם הפינוי ממקום התאונה לא נעשה ע"י אמבולנס, פנה לחדר מיון לקבלת טיפול
ראשוני ובדיקות .דווח בתחנת המשטרה על התאונה. שמור על כל מסמך רפואי וקבלה על הוצאה. אל תתחזה ו"אל תעשה הצגות", ספר לרופא רק את מה שבאמת כואב ומציק, אתה עלול
למצוא את עצמך בבית חולים לחולי נפש ללא צורך...אם נותרו לך צלקות על הגוף דאג לצלמן ליד כותרת עיתון יומי
עדכני. אל תתפתה לסיים את התיק מהר. השלכות של פגיעות גופניות מתבררות חודשים לאחר
התאונה ולעתים אף שנים לאחריה.
לסיום:
הטיפול בתיק תאונת דרכים מצריך מקצועיות, ניסיון וידע.
הדרך לקבלת פיצוי הולם עשויה להיות סבוכה ומייגעת ויכולה להיות נינוחה
ומשתלמת. לתאונת דרכים עשויים להיות גם היבטים אחרים כמו, הגשת כתב אישום, טיפול
בנזקי הרכוש שנגרמו לרכב, התכתבויות עם צדדים שלישיים, טיפול מול המוסד לביטוח
לאומי (במקרה של תאונת עבודה) ועוד.
אין האמור לעיל תחליף ליעוץ משפטי מקצועי. אין באמור באתר זה כדי להוות
יעוץ משפטי. החומרים המפורסמים באתר אינם מתעדכנים בשיגרה ולכן אין להסתמך עליהם
אלא כחומר רקע בלבד. המשרד אינו אחראי לנכונות התכנים ובכל מקרה של צורך במידע
מקצועי יש לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בסוגיות המפורטות
לעיל.